טיפול הפוריות מתחיל בפגישת היעוץ המקדימה שבה מתקבלת ההחלטה על סוג הטיפול וניתנת תכנית הטיפול המדויקת – באילו תרופות יעשה שימוש, מינון הגירוי ההורמונלי וכו. מרבית הטיפולים מתחילים בימים הראשונים למחזור החודשי על פי התכנית שניתנה בפגישה המקדימה. משך מחזור טיפול מתחילתו ועד בדיקת ההריון במרבית המקרים הינו 3-4 שבועות.
כל טיפול פריון מחייב בדיקות דם ואולטרסאונד (מעקב זקיקים) מדי מספר ימים. הבדיקות מאפשרות זיהוי מדויק של מצב השחלות נכון לאותו יום כגון הקרבה למועד הביוץ או מידת התגובה השחלתית לגירוי ההרומונלי. התוצאות מתקבלות באותו יום ועל פיהן מתעדכנות ההנחיות השוטפות (דוגמה – שינוי מינון הזריקות ההורמונלית)
לא בהכרח!
תסמונת השחלות הפוליסטיות הינה מצב גינקולוגי שכיח יחסית הכולל במרבית המקרים אי סדירות בביוץ. חשוב להבין כי מרבית המטופלות מגיעות לביוץ גם אם לא באופן סדיר. במידה ומתקיימים יחסים ביום הביוץ מתקיים סיכוי להשגת הריון. האתגר הינו שבהיעדר ביוצים סדירים הסיכוי להריון לאורך זמן נמוך לעומת נשים עם מחזורים סדירים ועל כן במידה ולא מושג הריון בתוך 6 חודשים (באישה צעירה מגיל 35) יש מקום לבירור פוריות.
המהפך הטכנולוגי ביכולת להקפיא ביציות פתח אפשרות חשובה מאוד לשימור פוריות עבור נשים שטרם מצאו\החליטו על הפרטנר הרומנטי לבניית התא המשפחתי. עם זאת, ככל תהליך רפואי גם הקפאת ביציות הינה בעלת יתרונות וחסרונות.
גיל האישה הוא הפקטור החשוב ביותר בפוריות האדם באופן כללי, ומקבל משנה תוקף כאשר מדובר בהקפאת ביציות. התזמון האידאלי להקפאת ביציות הינו לפני גיל 35, משום שלאחר מכן הסיכוי ללידת חי יורד מדי שנה. משום כך, אני ממליץ למרבית המטופלות הפונות להקפאת ביציות לאחר גיל 35 להפרות לפחות חלק מהביציות עם זרע תורם ואז הקפיאן כביציות מופרות\עוברים. אמנם יש בכך פשרה מכיון שאנו מפחיתים את כמות הביציות הנותרות לבן הזוג העתידי, אולם מאידך מעלים את הסיכוי שהליך שימור הפוריות אכן יביא לתוצאה המקווה – לידת תינוק בריא.
ממש לא!
שימור הפוריות מהווה מעין "ביטוח פוריות" למקרה שיהיה צורך בתרומת ביצית בעתיד. אני מאחל לכל אלו שבצעו שימור פוריות שיבנו את התא המשפחתי באופן ספונטני ללא צורך בשימוש בביציות\עוברים המוקפאים.
לצערי, אבחון מאוחר של מחלת האנדומטריוזיס הוא תופעה נפוצה. יש צורך בתשאול פרטני ומדויק בכדי לאבחן את המחלה ולדון על האפשרויות הטיפוליות. חשוב לומר כי בהקשר לפוריות, חלק משמעותי מהחולות באנדומטריוזיס אינן סובלות מהפרעת פוריות ומשיגות הריונות ספונטניים. עם זאת, אנדומטריוזיס עלולה לפגוע ביכולת הפוריות במגוון מנגנונים לרבות פגיעה שחלתית, הדבקויות באגן עד כדי חסימת חצוצרות, הפחתת הסיכויים להשתרשות העובר ברחם וכו.
כבכל מצב רפואי, גם בנשים עם אנדומטריוזיס ראשית יש צורך בהליך בירור כוללני אודות מצבן הכללי וכמובן הערכת מידת פוריותן. לאחר מכן יש לקיים דיון מפורט אודות אפשרויות הטיפול – טיפולי פוריות על סוגיהם (הזרעה למול IVF – יתרונות וחסרונות) למול טיפולים כירורגיים באנדומטריוזיס.
כשל שחלתי מהווה את אחד האתגרים הגדולים בטיפולי הפוריות. הכוונה לכמות נמוכה מאוד של ביציות בשחלות, וכתוצאה מזה תגובה שחלתית ירודה לטיפולים ההורמונליים. מזה עשורים רבים פורסמו עשרות אלפי מחקרים בניסיון למצוא פתרון ולהיטיב את הסיכוי להשגת הריון ולידה. גם אם ברבות השנים הוצאו מגוון אפשרויות טיפוליות, נשים רבות הסובלות מכשל שחלתי נזקקות לתרומת ביצית בכדי להשיג הריון.
בשנים האחרונות מתבצעים בישראל ובעולם מחקרים בשיטות חדשניות לרבות טיפולים כירורגיים בכדי לשפר את תוצאות הטיפול הקיימות – נמתין ונקווה לשיפור!
המונח "זרע חלש" מבטא במרבית המקרים ספירת זרע לא תקינה. חשוב לקחת את המונח הזה בזהירות משני שיקולים. ראשית, ספירת זרע בודדת אינה מספקת לאבחון וודאי של ליקוי הפוריות. הליך יצור הזרע בגבר מורכב ביותר ונמשך קרוב ל-3 חודשים תוך חשיפה למזיקים שונים. על כן, יש צורך בשתי בדיקות זרע לפחות בהפרש של חודש ומעלה זו מזו. שנית, חשוב מאוד להבין מהי מידת הליקוי ביצור הזרע מכיוון שיש פערים עצומים בין מטופלים שונים. במידה ואכן מזוהה בשתי בדיקות זרע שונות ליקוי פוריות יש מקום להשלמת בירור אנדרולוגי (פריון הגבר) מלא ובהתאם לתוצאות לשקול את אמצעי הטיפול האפשריים. ככלל ניתן לומר שמרבית הגברים עם ליקויי הפוריות יוכלו להשיג הריון ולידה אם באמצעות טיפול בהם, בבת זוגתם או באופן משולב.
טכנולוגית הטיפול בהפרייה חוץ גופית מאפשרת הפרדה מלאכותית בין הביציות לבין הרחם. כמובן שבמרבית טיפולי ה-IVF שאיבת הביציות והחזרת העוברים נעשים לאותה מטופלת. עם זאת, כאשר למטופלת יש כשל שחלתי קשה שאינו מאפשר השגת הריון מביציותיה הביולוגיות או כאשר אין לה את היכולת לשאת הריון ניתן לשאוב את הביציות מאישה אחת, להפרותן מזרעו של האב הביולוגי (או זרע תורם) ולהחזיר את הביציות המופרות לרחמה של אישה אחרת.
דוגמאות למצבים המצריכים תרומת ביצית – אישה מעל גיל 45, מצב לאחר כריתת שחלות עקב בעיה אונקולוגית, כשל שחלתי קשה מכל סיבה אחרת. במצבים אלו נעשה שימוש בתרומת ביציות יאישה צעירה ובריאה אשר עוברת את שאיבת הביציות, ואילו העוברים מוחזרים לרחמה של המטופלת.
דוגמאות למצבים המצריכים פונדקאות – מום רחמי קיצוני וקשה שאינו מאפשר קליטה או התפתחות הריון תקינה, רירית רחם דקה שאינה מגיבה למניפולציות הורמונליות, מחלה כללית קשה המונעת מהמטופלת הריון מכיון שהריון עלול לסכן את חייה (מחלות לב, כליות, ריאות ואחרות). במצבים אלו המטופלת עוברת את שאיבת הביציות אולם העוברים מוחזרים לרחמה של האישה הפונדקאית, הנושאת את ההריון עד הלידה.
פרופ' גת מקבל בקליניקה מטופלים במסגרת פרטית וכן בהסדר עם "כללית מושלם".
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם